תרופות להפרעות קשב וריכוז

עד כמה הפרעת קשב וריכוז נפוצה

בזמן האחרון "כולם" מגלים שיש להם בעיית קשב וריכוז. לא בדיוק כולם, אבל רבים. המודעות לתופעה גדלה מאד בשנים האחרונות, וילדים שאופיינו בעבר כ"איטיים" או "דיסלקטים" עוברים אבחון מחדש ורבים מהם, מסתבר, סובלים מ-ADD. הסטטיסטיקה מדברת על כ-8% מהאוכלוסייה שסובלים מההפרעה . פירוש הדבר: 3-4 ילדים בכל כיתה בממוצע.

הפרעת קשב והיפראקטיביות נפוצה בכל שכבות החברה, הגילאים ורמות האינטליגנציה. לא קיים מידע מדויק על שכיחות ההפרעה, אך ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל כ- 5%-10% מאוכלוסיית הילדים ו- 3%-4% מהבוגרים. מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול פי שניים עד פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. נראה כי בנות מאובחנות פחות, כי אצלן נפוצה יותר הפרעת קשב ללא היפראקטיביות.

בין 5 ל-10 אחוזים מהילדים סובלים מהפרעת קשב. כלומר, 3 עד 4 ילדים בממוצע בכיתה

הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש אומרים שהיא מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. 50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות. האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שחלק מהאנשים קיבלו טיפול, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות. אצל אחרים, ייתכן שההיפראקטיביות ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם. סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני כעשור לבעיה של ילדים בלבד. אמנם המודעות לקיום ההפרעה גם אצל מבוגרים גדלה בשנים האחרונות, אך עדיין המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים.

דרכי הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז חייב להיות משולב. לא רק תרופתי אלא גם התנהגותי-פסיכולוגי.

קיימות שיטות רבות ומגוונות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. הטיפולים אינם מרפאים את ההפרעה עצמה, אלא מקלים על התסמינים שלה. הטיפול נועד להקל על הלוקה בה ללמוד, לעבוד ולתפקד בתחומים שונים בחיים.

שיטות הטיפול משתייכות לאחת מהאפשרויות הבאות:

1. הדרכה, הכוונה והעשרה אינסטרומנטלית אשר מלמדים את הלוקה בהפרעה איך לבלום את התסמינים של ההפרעה ומקנים לו כלים לשליטה באימפולסיביות, לעיבוד וביטוי מידע.

2. טיפול על ידי שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז. יש באתר מידע על התרופות השונות. התרופות מחולקות לכמה משפחות:
תרופות ממריצות כגון ריטלין Ritalin, קונצרטה Concerta, אדרל Adderall = אטנט, פוקלין Focalin,  מדבקות דיטרנה Daytrana.
תרופה משפחת ה SNRIs: סטרטרה Strattera
גואנפצין Guanfacin
לעיתים משתמשים גם בתרופות נוספות, אך יעילותן פחותה: וולבוטרין (Wellbutrin ,Bupropion), אדרונקס (Edronax Reboxetine )

3. טיפולים בשיטות נוספות, כמו ביופידבק.

רבים מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז זקוקים למידע אמין ומקצועי, להדרכה לגבי אופן נטילת תרופות להפרעות קשב וריכוז ולסיוע בהשגת התרופות ועמידה בנהלים הנדרשים. בשור .טבצ'ניק יש לנו מומחיות ארוכת שנים בטיפול תרופתי נכון בתופעה. כאן תוכלו לקבל הדרכה, הסבר ומידע, וכן סיוע בהשגת תרופות המיובאות מחו"ל

כיצד באה התופעה לידי ביטוי?

אימפולסיביות - הלוקה בהפרעה פזיז, לא שם לב לפרטים חשובים, לוקה בבעיות בעיבוד מידע ובביטוי הידע.

בעיות קשב וריכוז - הלוקה בהפרעה אינו מסוגל להיות מרוכז לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר).

היפראקטיביות - הלוקים בהפרעה נוטים בדרך כלל לתנועתיות יתר. אצל מבוגרים ההפרעה מתבטאת לרוב בחוסר שקט. חלק מן הלוקים בהפרעה מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז בלבד, מאחר שהסימפטומים של ההיפראקטיביות לא מופיעים אצלם באופן שניכר לעין.

מה גורם להפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז נובעת מלקוי התפתחותי-אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח - ליקוי במטבוליזם של דופמין ונורפינפרין (אדרנלין) במספר אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (frontal lobe), שהיא האזור האחראי בין היתר על ויסות. כתוצאה מכך נוצר ליקוי בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות), תגובה (אימפולסיביות), והכרה (הפרעת קשב וריכוז). הדופמין והנורפינפרין הם נוירוטרנסמיטורים אשר מעבירים מידע מתא עצב אחד למשנהו. כיום אנו יודעים כי יש להפרעה גם מקור תורשתי.

הפרעת קשב אינה בעיית התנהגות או מצב רוח. לא ניתן להתאמץ ולהתגבר עליה

ניתן להבחין בהבדלים פיזיים בין מוחו של אדם בעל ADHD למוח אדם רגיל. מוח האדם מחולק לשני חלקים. כל חלק מכונה "חצידור" (="חצי כדור"), ובלעז- "המיספירה". המוח אינו סימטרי – צדו הימני גדול בדרך כלל מצדו השמאלי. בקרב הלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, צדו הימני של המוח קטן בממוצע ב-5.2% מזה של אנשים אשר לא אובחנו כלוקים בהפרעה.

מוח האדם מורכב מהרבה מאוד תאי עצב (נוירונים) המעבירים מידע ביניהם. מולקולות הנקראות מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) עוברות בין התאים וכך מועבר המידע. ישנה השערה מקובלת שכמות המוליכים העצביים במרווח הבין-תאי (סינפסה) שבמוחם של אנשים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נמוכה מהכמות האופיינית למוח אדם רגיל. לא ברור עדיין אם מדובר בכמויות נמוכות יותר או בספיגה מהירה מדי של המוליכים.

עוד התגלה שבמוחם של מבוגרים שסובלים מהתסמונות, המטבוליזם של הגלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית של המוח הוא איטי יותר. המטבוליזם האיטי הזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית.