התמקדות-יתר ורמות אנרגיה גבוהות 

אמנם נהוג לאפיין את הפרעת הקשב וההיפראקטיביות בחוסר קשב, אך כאשר בעלי הפרעת קשב, עוסקים בדבר בו יש להם עניין רב, הגירויים החיצוניים כאילו נעלמים, והם יכולים להגיע בקלות לרמת ריכוז גבוהה במיוחד ולהתמקד בצורה יוצאת דופן בדבר בו הם עוסקים למשך זמן רב. ההשתקעות המוחלטת בפעילות מסוימת מביאה לתחושת סיפוק גדולה ומאפשרת לבעלי הפרעת הקשב להצטיין באותו עיסוק שכה מעניין אותם. 

גם להיפראקטיביות יש צד חיובי. האנרגיה הרבה שקיימת אצל אנשים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות ואשר מפריעה להם כאשר הם נדרשים לעסוק בנושאים שלא מעניינים אותם יכולה להיות מתועלת למטרות חיוביות במקרים שאנשים אלה נחושים לבצע משימה שמעניינת אותם. כך, הם יכולים לעבוד שעות וימים ארוכים, תוך הרגשת סיפוק רב. תכונות אלה הן גם תכונות שנדרשות פעמים רבות בעולם העסקים. 

צייד בעולם של חקלאים 

תאוריית ה"צייד בעולם של חקלאים" הוצעה לראשונה על ידי טום הרטמן (Thom Hartmann), פסיכותרפיסט שעבד עם ילדים עם הפרעת קשב. זוהי תאוריה אנתרופולוגית המסבירה את מקורותיה של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות במעבר של בני האדם מחיים בחברות לקט-צייד לחברות חקלאיות. 

אצל חיות טרף, כמו נמר למשל, הקשב מופנה לכל כיוון גם במצב של מנוחה, וכל הפרעה חיצונית מושכת את תשומת לבו. לפי התאוריה, בחברות לקט-צייד לאנשים עם הפרעת קשב יש יתרון הישרדותי. הקשב של הגברים הציידים שרגיש להפרעות מהסביבה, בעיקר הפרעות רעש, היכולת לעבור למצב של התמקדות-יתר במצבים של סכנה, רמת האנרגיה הגבוהה, האימפולסיביות, הנטייה לקחת סיכונים והחיפוש אחרי אדרנלין (נורפינפרין) - כל אלה הם תכונות מאפיינות של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות. עם הזמן, כשהאדם עבר לתרבויות חקלאיות, חלה הסתגלות אבולוציונית וכיום רוב האנשים חסרים את מאפייני הפרעת הקשב וההיפראקטיביות. טום הרטמן גם מניח שבחברות של מהגרים, כמו החברה האמריקאית למשל, שיעור האנשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות הוא גבוה מבחברות אחרות של יושבי קבע. 

מנקודת המבט של תאוריית הצייד בעולם של חקלאים, הפרעת הקשב וההיפראקטיביות אינה מחלה, או נכות, אלא צורת פעילות שונה של המוח שיש לה יתרונות במצבים מסוימים. טום הרטמן שם דגש על היתרונות האלה ומציע לאנשים שההפרעה קיימת אצלם להכיר אותם ולבנות את חייהם בהתאם. למשל, בחירת מקצועות כמו כירורג, או כבאי שדורשים התמקדות-יתר תחת לחץ, עיסוק ביזמות או בשוק ההון בהם יש כל הזמן גירויים חיצוניים ששומרים על עניין והתמקדות-יתר ודורשים תפקוד בסביבה המשתנה כל הזמן, או ספורט שמשלב גם הוא את המאפיינים האלה.

אנשים עם ADHD אינם סובלים רק מקשיים בעקבות קיום ההפרעה, אלא גם נהנים מנקודות חוזקה לעומת אנשים שההפרעה לא קיימת אצלם

יצירתיות, חשיבה אבסטרקטית וחוש הומור 

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז הם לעתים קרובות יצירתיים באופן בולט. קיימות השערות רבות לסיבות הגורמות ליצירתיות, בהן ההשערה כי אדם עם ADHD המוצף במידע שזורם אליו מכל עבר, מסדר את המידע הזה בזיכרון בצורה אחרת מאדם נורמלי ויוצר קשרים שכיחים פחות בין חלקי מידע. מחקרים גם מראים שכאשר אנשים בעלי הפרעת קשב פותרים בעיה, ישנה אצלם נטייה גדולה מהרגיל לאיבוד ריכוז, קטיעת התהליך המכני של פתרון הבעיה והופעה של מחשבות ספונטניות המאירות את הבעיה באור שונה. נראה שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות מצטיינים בהמשגה של הבעיה, או אף בהמשגתה של בעיה אחת במספר דרכים שונות זו מזו. תכונות אלה הן כנראה חלק מהסיבות לכך שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות יצטיינו לא רק ב"חשיבה מחוץ לקופסא", אלא גם בחשיבה אבסטרקטית (מופשטת).

תכונה נוספת שקשורה ליצירתיות, היא חוש הומור. הומור נובע פעמים רבות מראייה של דברים מוכרים באור חדש. היכולת לראות דברים מוכרים באור חדש ובלתי צפוי, או היכולת לשמוע בדיחה שבה מוצג דבר מוכר באור חדש ולהבין בקלות את נקודת המבט החדשה היא למעשה חוש ההומור.

ספונטניות ונכונות לנטילת סיכונים 

אימפולסיביות אינה תמיד תכונה שלילית. במקרים מסוימים האימפולסיביות של בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות דוחפת אותם ליוזמות חדשות, יצירת קשרים עם אנשים לא מוכרים, התחלת למידה של נושאים לא מוכרים וגילוי חוויות חדשות.

היעדר העכבות הזה, בשילוב עם חוסר הסבלנות המאפיין בעלי הפרעת קשב, הופך אותם לאנשים אוהבי סיכון. הנטייה לנטילת סיכונים יכולה להיות שלילית אם היא מתועלת להימורים לא מחושבים ולא אחראיים, אבל במידה והיא נעשית בצורה מחושבת היא יכולה להיות מועילה מאוד. הנכונות לנטילת סיכונים והיצירתיות שהוזכרה בסעיף הקודם הופכת בעלי הפרעת קשב רבים ליזמים, לאנשי עסקים ולאמנים מוצלחים.